למה כן חוק יסוד: מדינת הלאום של העם היהודי?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

במדינת ישראל אין חוקה אלא רק חוקי יסוד.

למרבה הבושה היהודים לא הצליחו במשך 65 שנה ליצר הסכמה לאומית כמו אחרים.

האופי של המדינה הזאת נקבע בראשית הדרך. מדינה יהודית ודמוקרטית.

מדינת לאום ומדינה שבה יש זכויות מלאות למיעוטים שאינם יהודים.

באופן אישי לא הייתי רוצה לחיות במדינה יהודית שאינה דמוקרטית. אני מפחד מיהודים קיצוניים שיכפו עלי את הפרשנות שלהם ליהדות.

לא הייתי רוצה שהמדינה הזאת תהפוך לדמוקרטיה ללא הצד היהודי. בעיני זה הבסיס לעובדה שאנחנו פה.

כדי לעגן את האופי הזה, כדי למנוע מקיצוניים למשוך כל פעם לכאן או לכאן, צריך הגדרות.

טקסט מכונן.

מגילת העצמאות לא מספיקה. היא מזכירה שאנחנו מדינה יהודית, מזכירה שוויון ושלום אבל לא מדברת על צורת השלטון.

באין חוקה (בעיקר בשל חוסר הסכמה עם המפלגות הערביות והחרדיות) צריך תחליף.

את השוויון וזכויות המיעוטים עיגנו בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

את הגדרת המדינה כיהודית צריך לעגן בחוק יסוד מדינת הלאום.

שני הצדדים שווים, שניהם ביטוי לציונות.

הגיוני?

לא בעיני אלה שרואים בביטוי מדינה יהודית אסון.

הרעיון להגדיר את מדינת הלאום צמח במכון לאסטרטגיה ציונית (גילוי נאות: עמדתי בראש המכון בעבר), לא כביטוי לתפיסת עולם ימנית אלא כביטוי לתפיסת עולם ציונית שמשותפת לשמאל וימין.

יש כאלה שתפשו טרמפ פוליטי על הרעיון – זה לא פוסל אותו מהותית.

והנה כך נכתב בתוך מאמר מערכת של עיתון מסוים שמבקר בחריפות את החוק:

היוזמה (לחוק היסוד) היא של "המכון לאסטרטגיה ציונית" המתנחלי- שמן הראוי לכנותו המכון לאסטרטגיה אנטי ציונית.

נניח בצד את התיאור 'מתנחלי' על מכון מחקר שכל אנשיו חיים ירושלים (אני אגב מתגורר במושב ליד בית שמש)

נתעסק בחלק השני: כדאי מאוד שכותב מאמרי המערכת יעשה בדק בית לגבי מילון ההגדרות שלו בנושא ציונות.

רמז: הציונות היא תנועה לאומית.

בורות מדאיגה הרבה יותר מביקורת מגמתית.

ראיונות בתקשורת

הרשמה והצטרפות

מלאו את הפרטים: