הופכים את ישובי גבולות ישראל לאזורי עדיפות לאומית

תכנית הגבולות יוצאת לדרך

"הציונות כרעיון וחזון היא עתיקת יומין כישראל סבא עצמו… החזון הציוני קבוע ועומד ללא שינוי, בגלל ההיסטוריה היהודית. אולם הציונות המבצעת משתנה ומתחלפת, והיא תלויה בנסיבות זמן ומקום."

- דוד בן גוריון

'תכנית הגבולות' מבקשת לעמוד על אחד מן האתגרים המרכזיים בציונות הצופה פני עתיד – חיזוק ופיתוח חבלי הארץ אשר בגבולות המדינה; מראש הנקרה, דרך כל קו האורך הסמוך לגבול עם לבנון, קרית שמונה ואצבע הגליל, מטפס מעלה אל רמת הגולן כולה, ומדרים ממנה אל הגבול עם ירדן – כולל כל בקעת הירדן עד הערבה בואכה אילת, ומאילת צפונה לאורך קו הגבול עם מצרים, עובר בפתחת ניצנה, חולות חלוצה ויישובי רצועת עזה עד קו החוף של אשקלון.

חבלי ארץ אלו מהווים קרוב ל- 30% משטח מדינת ישראל.

זוהי המשימה הלאומית
של ישראל 2021.

יעדים

  • העצמת ההתיישבות, עידוד הגירה חיובית ופיתוח מרכזים עירוניים, יחד עם סיפוח מלא ומיידי של בקעת הירדן. אכיפת בנייה בלתי חוקית ביישובי הגליל הצפוני ותכנון מרכזי לטווח ארוך.
  • חיזוק ועידוד החקלאות ומלחמה בפשיעה החקלאית.
  • חיזוק וביסוס תשתיות תקשורת מהימנות, רציפות ומתקדמות.
  • השקעה ופיתוח התשתיות והשירותים לאזרח בתחומי התחבורה, הבריאות, החשמל והמים.
  • פיתוח תעסוקה ותיירות ויצירת מקומות עבודה.

א. התיישבות

למרות גודל חבלי ארץ אלו, המגיע לכדי 30% משטח מדינת ישראל, מתגוררים בהם רק כ- 4% מאוכלוסיית ישראל. לשם השוואה שטח גוש דן מהווה כשישה אחוזים משטח המדינה, אולם חיים בו קרוב ל- 43% מכלל האוכלוסייה.
עד שנת 2048 צפויה אוכלוסיית ישראל להכפיל את עצמה, ומגמת ציפוף האוכלוסייה במרכז הארץ צפויה להתעצם. למגמה זו שני חסרונות בולטים – מצוקת דיור וצפיפות אשר הולכות ומתגברות עם השנים, לצד דילול האוכלוסייה בקצות הארץ.

חשיבותם האסטרטגית של אזורים אלו, מחייבת השקעה לאומית בהרחבה ובחיזוק ההתיישבות.
הגדלת מספר התושבים באזורים אלו תיעשה באמצעות עיבוי הישובים הקיימים לצד הקמת ישובים חדשים. על מדינת ישראל לעודד הגירה חיובית מאסיבית לאזורים הללו, מה שיתן מענה כפול – ישוב וביצור גבולות הארץ לצד הקלה במצוקת הדיור במרכזה. תוגבר האכיפה על בניה לא חוקית במגזר הערבי בצורה משמעותית, כדי לאפשר תכנון מרכזי מסודר לטווח ארוך.

  • בקעת הירדן תסופח באופן מלא ומיידי, ויוקם מרכז עירוני במעלה אפרים אשר בלב הבקעה, בשאיפה לתת מענה לאזור כולו ולמשוך אליו עשרות אלפי תושבים.
  • יש להכפיל את מספר התושבים ברמת הגולן, הן באמצעות עיבוי היישובים הקיימים והן תוך הקמת נקודות יישוב חדשות.
  • הקמת ישובים חדשים בערבה ולאורך הגבול עם מצרים.

ב. חיזוק החקלאות

בשנים האחרונות אנו רואים בדאגה רבה כיצד הולך ומצטמצם מספרם של העוסקים בחקלאות, ורבים הם הקשיים הנערמים על החקלאים הנותרים.
כחלק מהתפיסה כי חקלאות היא יסוד אסטרטגי חשוב ומשמעותי בפרויקט הציוני – "להב המחרשה הוא קו הגבול" – ומתוך הבנת תפקידה של החקלאות בביטחונה של מדינת ישראל ובביצור גבולותיה, יש להקדיש משאבים ראויים לחיזוק החקלאות ולתמיכה בחקלאים.

אנו רואים חשיבות עליונה בקידום הצעדים הבאים (רשימה חלקית):

  • עיגון נציגות החקלאים בתכנון מדיניות החקלאות, וזאת כדי לוודא שהאינטרסים שלהם נשמעים ונלקחים בחשבון במסגרת הליכי קבלת ההחלטות בנושאים כגון מכסות יבוא ויצוא, הגדלת הידיים העובדות, מכסות המים ועוד.
  • מיגור מיידי ומלא של הפשיעה החקלאית הפוגעת אנושות בחקלאים ובריבונות ישראל על אדמותיה.
  • הגדלת המענק לחקלאים לגובה של עד 60% מסך ההשקעה באזורי התכנית.

ג. ביסוס וחיזוק תשתיות תקשורת

אזורי הגבולות סובלים כיום מתשתיות תקשורת לקויות וחסרות, מה שפוגע בשגרת החיים התקינה של התושבים, לא כל שכן באפשרויות הפיתוח לחקלאות ולתעשייה. הדבר מגיע לעתים עד כדי סכנת חיים כיוון שאין תקשורת ראויה גם במקרי חירום.
אפשרויות התעשיה, התעסוקה והעבודה מרחוק שיפתחו כאשר תהיה תשתית תקשורת יציבה, רציפה וחזקה דייה לאורך הגבולות, יחזקו את האוכלוסייה ויאפשרו איכות חיים טובה יותר לאין שיעור.

בכדי להבטיח תשתית כזו – אלו הצעדים הנדרשים:

  • ביסוס תשתיות תקשורת (אינטרנט וסלולר) מהימנות ורציפות לאורך הגבולות.
  • לדאוג כי לצד פרישת הסיבים האופטיים במרכז הארץ, תימשך פרישה מלאה של הסיבים לאורך כל קו הגבול.

ד. השקעה בתשתיות ובשירותים בסיסיים

מרבית התשתיות והשירותים הבסיסיים באזורי הגבולות סובלים מהזנחה רבת שנים. שירותי הבריאות אינם מספקים או נגישים דיים, הכבישים אינם מתוחזקים כראוי והתחבורה הציבורית חסרה. קשה להאמין אולם בחלק מהאזורים אף אספקת החשמל והמים אינה סדירה, והתעשיה סובלת מתקלות יומיות.
על ישראל לספק לתושבי הגבולות תשתיות ושירותים המשתווים לכל הפחות לאלו שבפנים הארץ.

יש לנקוט בצעדים הבאים באופן מיידי (רשימה חלקית):

  • קידום מהיר של רכבות הנוסעים והסחורות לאילת; מחלוף כביש 90 והכפלת נתיביו.
  • הקמת תשתיות מים מתקדמות בישובי הבקעה והערבה.
  • שדרוג מרכז הרפואה בקרית שמונה לחדר מיון קדמי.

ה. פיתוח תעסוקה ותיירות

כל פיתוח של אזורי הגבולות של ישראל מוכרח להיבנות על העצמת התעסוקה באזור. לצד בעלי עסקים מקומיים ותעשיה מקומית, נתברכו חבלי הארץ הללו בטבע נפלא המהווה פוטנציאל גדול למשיכת תיירות פנים וחוץ. התכנית תביא למיקסום הפוטנציאל בכל אזור על מאפייניו הייחודיים, תוך שיתוף הרשויות המוניציפליות.

יש לנקוט בצעדים הבאים באופן מיידי (רשימה חלקית):

  • הנגשה והקלה בבירוקרטיה לעסקים המקומיים המרוחקים מהערים הגדולות.
  • הקמת אזור התעשיה והעסקים המשותף לישראל וירדן.
  • פיתוח אתר קאסר אל יהוד ומיצוי הפוטנציאל התיירותי שלו.
  • הקמת פארק הייטק בגולן תוך מתן הטבות לחברות מקומיות.
  • פיתוח רצועת החוף הצפונית (מ.א. מטה אשר) לשמורת טבע והפיכתה למוקד תיירות ארצי.

הצטרפו למפלגה